דף הבית > אודות העיר > היסטוריה

היסטוריה

יהוד הוקמה בשנת 1948. בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית ראשונה לאחר קום המדינה ובשנת 1995 הוכרזה כעיר.

מקור השם "יהוד":

שם היסטורי מהתנ"ך – "ויהֻד ובני-ברק וגת רמון" (יהושע י"ט, מה).

 משמעות סמל הרשות:

ההחלטה על סמל העיר נעשתה בישיבת מועצה בשנת 1951. 

הסמל כולל מספר מוטיבים:

אריה – סמל שבט יהודה בן יעקב, שעל פי המסורת קבור בגן העצמאות.

שלשלאות – האריה המנתץ את השלשלאות מסמל את שחרורה של יהוד מכובשים זרים.

מחרשה – מייצג את היותה ישוב כפרי שמתקיימת בו עבודת אדמה וחקלאות.

מבנים עם ארובות – ישוב הכולל אזרי תעשיה ותעסוקה.

עץ תמר – עץ הנותן פרי מתוק, מוזכר בתנ"ך ושייך לארבעת המינים.

יהוד יושבה לראשונה על ידי אוכלוסייה יהודית על חורבותיו של הכפר הערבי יהודייה, לאחר בריחת תושביה הערבים, בשלהי מלחמת העצמאות בדצמבר 1948. 

האוכלוסייה שיושבה במקום הייתה ברובה ממוצא תימני, טורקי (דוברי לאדינו) וניצולי שואה מפולין (בעיקר ממחוז ביאליסטוק). שמותיהם של הכפר הערבי והיישוב היהודי שהוקם על חורבותיו, משמרים את שמו של ישוב ששכן במקום, בגבול נחלתו של שבט דן, בקרבת נחלת שבט יהודה (ספר יהושע יט, מה).

העולים הראשונים התיישבו בבתי הכפר הנטוש, המהווה את מרכז היישוב, וסביבו נבנו שכונות חדשות. 

בשנת 1950 הוכרזה יהוד כמועצה המקומית הראשונה שנוסדה לאחר קום המדינה, ובשנת 1995 הוכרזה כעיר.

בשנות ה- 90 התרחשה ביהוד התפתחות ניכרת, עם הגעת עולים חדשים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. בנוסף, העיר עברה התרחבות ניכרת עם הקמתה של שכונת קריית הסביונים היוקרתית בשנים 1992-1995, וקדמו לבנייתה, השכונות קריית ביאליסטוק, גבעת אוויה ונווה עובד, בעלות אוכלוסייה סוציו-אקונומית גבוהה.  

ציוני דרך בתולדות הישוב:

ג` תמוז התש"ח (10.7.1948) – שחרור יהודיה ע"י כוחות צה"ל ב"מבצע דני".

כ"ג אדר התש"י (12.3.1950) – הכרזה על יהודיה כמועצה מקומית ראשונה במדינה, ע"י שר הפנים מר חיים משה שפירא, בטקס שנערך בישוב. בטקס זה שונה שמה מיהודיה לשמה המקראי "יהוד".

כ"ג חשון התשנ"ו (16.11.1995) – הכרזה על יהוד כעיר ע"י שר הפנים מר אהוד ברק, בטקס שהתקיים בלשכת השר, ברמת גן.

ב` חשון התשס"ד (28.10.2003) – איחוד עיריית יהוד עם המועצה המקומית נווה- מונוסון (יום הבחירות ברשויות המקומיות).

י"ב חשון התשס"ו (14.11.2005) – הכרזה על שינוי שמה של העיר יהוד ל "יהוד-מונוסון".

אברהם גירון 1948 – 1951

 אברהם אלטלף 1951 – 1961

סעדיה חתוכה 1961 – 1985

מרדכי ליניק 1985 – 1993

שלמה בקשי 1993 – 1998

עוזי מאיר 1998 – 2003

יוסי בן דוד 2003 – 2013

יעלה מקליס 2013 – 2023

אמנון סעד 2023 עד היום

נְוֵוה מוֹנוֹסוֹן הוא יישוב קהילתי בעל מעמד חוקי של ועד רובע עירוני עם מנהלה מקומית, בעיר יהוד-מונוסון. 

אבן הפינה של היישוב הונחה בדצמבר 1953 ביזמתו של פרד מונוסון, נדבן ציוני מבוסטון בארה"ב, שרצה להקים יישוב לעובדי שדה התעופה בלוד, כדי שיהיה להם קרוב למקום 

מקור השם:

הישוב נקרא על שם מייסדו. השם "אפרים" הוא עיברות של השם "פרד", כיוון שבן גוריון התנגד לשם לועזי.

רקע היסטורי נווה מונוסון

ב 1955 נכנסו לגור בישוב המשפחות הראשונות, אליהן הצטרפו עם השנים עוד כ 3,000 תושבים. 

במהלך שנות ה-70 הורחב הישוב על ידי מאות משפחות בבתים צמודי קרקע ובתים משותפים (רחוב תמר), בין השאר משפחות של טייסים בחברת אל על, מה שתרם לדימויו היוקרתי

במהלך שנות ה-80 וה-90 עברו להתגורר ביישוב משפחות רבות של עצמאים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של בניית בתים פרטיים גדולים עבור משפחות אמידות חדשות במקום "בתי הסוכנות" הקטנים שאפיינו את ראשית היישוב.

בית פרד מונוסון משמש כיום את המנהלה המקומית של נווה מונוסון.

את היישוב חוצה נחל אונו, שהוא נחל אכזב.

כיום: בנווה מונוסון יש בית ספר יסודי קהילתי עם חטיבה צעירה, מערך גני ילדים, שבט צופים (שבט "מכבים" נווה מונוסון שנוסד ב – 1964), בריכת שחייה, מועדון נופש, הכולל מגרשי טניס, חדר כושר וסאונה, פרויקט קהילה תומכת לקשישים. ספרייה קהילתית, אולם ספורט גדול לאירועים עם מאות משתתפים, אולם מחול ובית תרבות רחב-ידיים אשר תוכננו על ידי האדריכל אלי שפיר והושלמו בשנת 1994.

בשנת 2003, במסגרת מדיניות משרד הפנים לחסוך בעלויות השירותים המוניציפליים במרחב בקעת אונו, הוקמה לעיריית יהוד ולמועצה מקומית נווה מונוסון עיריית-גג משותפת, עיריית יהוד-מונוסון. 

בפועל, עיריית-הגג מתפקדת כעירייתה של העיר יהוד ואילו נווה מונוסון, נהנית מעצמאות חברתית-קהילתית במסגרת מינהלת מקומית ורוכשת מיהוד שירותים מוניציפליים סטטוטוריים, כגון האדמיניסטרציה של חינוך החובה, רווחה, מהנדס עיר, גזברות וכן שירותים בסיסיים, כגון אחזקת, ניקיון ותאורת רחובות, פינוי אשפה וגינון

לעיר אזור תעשייה מפותח, בו מצויים, בין השאר, מפעלי מבת של התעשייה האווירית וחברת ההי-טק הבינלאומית HP בעיר מצוי גם בית הספר תיכון מקיף יהוד, המשרת את האזור והמנקז אליו את תלמידי יהוד, נוה מונוסון, סביון, גני יהודה, מגשימים, בני עטרות, בית אריה, עלי זהב, רינתיה, מזור, כפר טרומן ועוד.