נבחנו שלושה מודלים בארץ ובעולם:
- תכנית הסייבר של באר שבע שמדגימה עד כמה משמעות יש להתערבות ממשלתית בתהליך.
- תעשיית ה FOOD TECH בקריית שמונה, שמציגה את ההשפעה של חיבור בין תעשיה ואקדמיה.
- פארק המדע ברחובות שנותן ביטוי למשמעות של חיבור בין תעסוקה ומגורים על ציר של WELL BENING עבור התושבים.
הדוגמה המשמעותית ביותר קיימת בטאיוואן בדמות ה .Science park חמישה פארקים כאלו הוקמו החל משנת 2000 במסגרת תכנית שבע- שנתית, שנועדה להקים תעשיות עתירות טכנולוגיה וידע ולייצר מובילות בתחום.
המודל הטאייווני מתבסס על שלושה מאפיינים מרכזיים:
- נקודת שירות אחת של כל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים לתעשייה.
- יצירת מסה קריטית של תעשייה מסוג מסוים בנקודה אחת. בעולם התכנון האורבני מסה קריטית כזו מייצרת מעגל שני של עסקים נותני שירות. שני המעגלים יחד מושכים עסקים מסחריים, בעיקר בתחומי פנאי, בילוי ושירות.
- שירות עירוני מלא מבחינת חינוך, ביטחון ומגורים.