מחלקת רישוי עסקים

מחלקת רישוי עסקים

מחלקת קידום עסקים ושילוט
מנהלת המחלקה: יעל אור
טלפון במשרד 03-5391241
טלפון נייד 058-4542303
דוא"ל [email protected]
קבלת קהל בתאום מראש.

 

מפרט רשות הרישוי יהוד מונוסון

המקור החקיקתי לדרישות מפרט רשות הרישוי: סעיף 7ג3 לחוק רישוי עסקים , חוק רישוי עסקים , תשכ"ח – 1968.

 

מחלקת רישוי עסקים אחראית לקיום פיקוח שוטף על ביצוע צו רישוי עסקים ותנאי הרישיון מתוקף חוק רישוי עסקים התשכ"ח- 1968.
מטרת חוק זה להבטיח כי ננקטו כל האמצעים והסידורים המתאימים להפעלתו התקינה של העסק לטובת הציבור הרחב, ובכלל זה:

  • הבטחת איכות נאותה של הסביבה לרבות מניעת מפגעים ומטרדים .
  • מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות .
  • בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו .
  • מניעת סכנות הדבקות ממחלות בע"ח ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה, בדשנים ובתרופות .
  • הבטחת בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה נאותים .
  • קיום הדינים הנוגעים לתכנון ובניה ולשירותי הכבאות וההצלה.

המחלקה מרכזת את נושא הנפקת הרישיונות לעסקים טעוני רישוי, תוך תיאום עם הגורמים המוסמכים כגון: משטרת ישראל, משרד הבריאות, שירותי כיבוי והצלה, איכות הסביבה, תכנון ובנייה ומשרד החקלאות וכיו"ב.

המחלקה מלווה את בעלי העסקים החדשים בתחילת דרכם, בתהליך לקבלת רישיון עסק על ידי הדרכה, תיאום, והסבר מקצועי, מרגע הבירור הראשוני ועד ליום הנפקת הרישיון. כמו כן המחלקה מסייעת לעסקים וותיקים בהליך החידוש לרישיון שפג תוקפו.

עסק טעון רישוי עפ"י החוק מחויב ברישיון מטעם הרשות המקומית. הרישיון הוא אישי, ייחודי למיקום, לסוג העסק ולבעל העסק והאחריות הינה על בעל העסק לברר האם העסק טעון רישוי.

אנו במחלקת רישוי עסקים נעשה את מירב המאמצים להעניק שירות נוח ויעיל לטובת בעלי העסקים תוך שמירה בלתי מתפשרת על שלום הציבור ואיכות החיים במתאר היישובים הקיים.חוק רישוי עסקים חוקק בכנסת ב- 1968 ומטרתו הסדרת פעילות העסקים. על פי חוק זה, כל עסק הטעון רישוי בצו רישוי עסקים חייב ברישיון עסק לפתיחתו וניהולו. הרישיון ניתן לבעל העסק המנהל בפועל או אחראי לניהולו. בעלות של העסק מוגדרת לפי הרשום בטופס הרישיון שהוצא מטעם העירייה.

חוק רישוי עסקים, השתכח – 1968- להלן (”החוק”) , מחייב כל עסק המופיע בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנה – 1995 בקבלת רישיון עסק לפתיחתו ולניהולו. רישיון העסק ניתן על ידי הרשות המקומית, לאחר אישור הגורמים המאשרים.

יודגש כי ניהול עסק ללא רישיון מהווה עבירה על החוק.

מחלקת רישוי עסקים בעיריית יהוד מונוסון אחראית על ניהול רישוי עסקים טעוני רישוי, במטרה להבטיח כי ננקטו כל האמצעים והסידורים המתאימים להפעלתו התקינה של העסק, לטובת הציבור הרחב, במסגרת זו, שמה לה המחלקה למטרה לפעול לקיום הדרישות, התקנות ומטרות חוק רישוי עסקים, בתהליך יעיל ואפקטיבי להוצאת רישיון עסק, תוך מענה מקיף, זמין, מקצועי ומכוון לקוח.

הבקשה לרישיון תוגש על ידי בעל העסק, על פי הנוהל שלהלן. יש להגיש בקשה לרישיון ביחס לעסקים טעוני רישוי, בעת פתיחת עסק חדש, שינוי מקום העסק, שינוי בבינוי (כגון הגדלה / צמצום השטחים), שינוי בבעלות וכדומה.

הרפורמה ברישוי עסקים כוללת, הליך של היתר מזורז – אפשרות להוציא היתר מידי לעסק – אשר מורכב משלוש רמות סיכון: תצהיר, היתר מזורז א` היתר מזורז ב` והליך של השגה מנהלית על דרישות ותנאים של נותן אישור והרשות המקומית. כמו כן, תוקן צו רישוי עסקים, באופן שעודכנו בו רשימת העסקים טעוני הרישוי, תוקף רישיונות העסק, הדרישות לרישוי על פי "חיקוק אחר", וכן עודכנה רשימת נותני אישור.

למען הנוחות, תובא להלן תמצית נוהל הגשת בקשה לרישיון עסק. יובהר כי הנוהל אינו מחליף את הפנייה למחלקת רישוי עסקים בעיריית יהוד מונוסון ואין בו כדי להביא את מכלול הדרישות, כי אם את הדרישות הבסיסיות בלבד, זאת הואיל וחוק רישוי עסקים מגדיר דרישות שונות ביחס לסוגי העסקים השונים טעוני הרישוי.

 

דרישות עיריית יהוד מונוסון בנושא רישוי עסקים:

  1. כללי
  2. מדיניות כללית
  3. הגדרות
  4. תנאים כלליים
  5. נוהל הגשת בקשה
  6. אופן טיפול בבקשה
  7. חוות דעת מקדמית
  8. נוהל מתן היתר בהליך מזורז
  9. תוקף הרישיון
  10. רוכלות
  11. עסקים בתחומי שטחי מגורים
  12. אולמות אירועים, גני שמחות ודיסקוטקים
  13. אירועים המוניים
  14. הצבת שולחנות, כסאות, צמחים ופרחים על המדרכה

עסקים בהם נמכרים או מוגשים משקאות משכרים.

כללי

פתיחתם וניהולם של עסקים טעוני רישוי לפי החוק כפופה לקבלת רישיון מהרשות המקומית, בכפוף להנחיותיהם ולאישורם של גורמים ומשרדי ממשלה אחרים. החוק נועד לאזן בין הצורך להבטיח את חופש העיסוק של בעלי העסקים וקיומם של חיי מסחר פעילים לבין הצורך להגן על הציבור ולהבטיח אינטרסים הנוגעים לבטיחותו, בריאותו, איכות הסביבה וכללי התכנון והבניה. בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג – 2013 (להלן: "הצו") נקבעו סוגי העסקים שפתיחתם וניהולם מחייבים רישיון עסק. כל בקשה לרישיון עסק מחייבת אישור לפיו מתקיימים לגביה דיני התכנון והבנייה וכן אישור של רשות הכבאות וההצלה. בחלק מהעסקים הצו מאפשר מסלול תצהיר המחליף את הבדיקה הפיסית של רשות הכבאות. בנוסף, לגבי כל עסק נקבע בצו מיהם הגורמים נותני האישור שאישורם נדרש. ישנם עסקים טעוני רישוי שבהם נקבעו תנאים ע"י נותני אישור, אך אין נדרש אישורם לצורך מתן רישיון העסק. במקרה כזה, הרשות המקומית נדרשת לבחון את התקיימותם של תנאים כאמור. רישיון העסק יינתן על ידי הרשות המקומית, לאחר שנבחנו שיקולי הרשות המקומית וניתנו כל האישורים הנדרשים.

מסמך זה נועד להציג את הדרישות והתנאים שמציבה עיריית יהוד – מונוסון לצורך קבלת רישיון עסק, ואת התהליך לקבלתו (להלן – "דרישות הרשות"). יובהר כי השיקולים המפורטים במסמך זה תוחמו לאלו המצויים בתחומי אחריותה של הרשות המקומית, ואין בהם כדי למצות את מכלול התנאים והמסמכים הנדרשים ע"י נותני האישור השונים, בין שפורסמו או עתידים להתפרסם במסגרת מפרטים אחידים, ובין שנקבעו בדרך אחרת.

 

מדיניות כללית

עיריית יהוד – מונוסון מעודדת פתיחתם של עסקים, וזאת לצורך קיומם של חיי מסחר פוריים וערניים, ומתוך מטרה לסייע לפרנסתם של תושבי העיר ולהגדיל את מגוון השירותים והמוצרים הנגישים להם בתחומי הרשות. במקביל, הרשות רואה לנגד עיניה את רווחתם של תושבי יהוד מונוסון, המבקשים לחיות בסביבה עירונית שקטה ושלווה, נקייה, בריאה ובטוחה. בשיקולי הרשות בהענקת רישיון עסק יינתן משקל נכבד לשמירה על אורח חייהם ואיכות חייהם של התושבים.

 

הגדרות

"אזור מגורים" – לרבות אזור שהוגדר כאזור מגורים בתכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, בין שקיבלה תוקף ובין שהופקדה, בהתאם לכל חקיקה הדנה בתכנון ובניה, וכן אזור המשמש למגורים למעשה או נמצא בסמיכות לאזור כאמור;

"בעל מקצוע מוסמך" – מי ששר הפנים הסמיכו לעניין עריכה וחתימה של תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק כאמור בסעיף 6ב לחוק, והוא אחד מאלה: מהנדס רישוי הרשום במדור הנדסה אזרחית, אדריכל רישוי הרשום במדור לארכיטקטורה, או – לגבי מבנה פשוט כהגדרתו בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז – 1967 – מהנדס, אדריכל או הנדסאי כהגדרתם בתקנות אלו;

"בעל שליטה בתאגיד" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968;

"החוק" – חוק רישוי עסקים,תשכ"ח-1968;>>

"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות"- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח – 1998;

"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל" – כמשמעותו בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ"ג – 1963;

"יום הזיכרון לשואה ולגבורה" – כמשמעותו בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט – 1959;

"ימי מנוחה"- שבת ומועדי ישראל כהגדרתם בפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח – 1948;

"מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה", מורשה לנגישות השירות" – כמשמעותם בסעיפים 19מא ו – 19מא1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שהם עובדי הרשות המקומית או שהרשות המקומית התקשרה עימם לעניין זה;

"מנהל" – מנהל מחלקת רישוי עסקים בעירייה;

"נותן אישור" – שר מן המנויים בחוק, שקביעת העסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עימו, או מי שהוסמך על ידו. נותני האישור הם השר להגנת הסביבה, שר הכלכלה, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הבריאות, והשר לביטחון פנים (משטרת ישראל ורשות הכבאות וההצלה), או מי שהוסמכו על ידם, לפי מהות העסק;

"עסק" – עסק טעון רישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג – 2013;

"עסק החייב באישור נגישות"- עסק שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי בהתאם להגדרה הקבועה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, כגון: מסעדה, בית קפה, מכולת, סופרמרקט, קיוסק, חניון, בית קולנוע, בית הארחה, תחנת דלק, מספרה ועוד;

"צו רישוי עסקים" – צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי),תשע"ג – 2013;

"רישיון עסק" – לרבות היתר זמני;

"רוכלות" – עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה קבע, לרבות רוכלות ניידת;

"רשם" – רשם החברות, רשם העמותות, רשם השותפויות, או רשם האגודות השיתופיות;

"שימוש חורג" – כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965;

 

תנאים כלליים

      1. דרישות הרשות אינן פוטרות את בעל העסק מלקבל רישיון או היתר נוסף, במידה והדבר נדרש לפי כל דין.
      2. דרישות הרשות אינן פוטרות בעל עסק מקיום דרישת כל דין החל עליו, אף אם הוראות הדין אינן מופיעות בדרישות אלו.
      3. היעדר דרישה לרישיון עסק עפ"י החוק או עפ"י צו רישוי עסקים, איננה פוטרת את בעל העסק מלקבל את כל ההיתרים, האישורים והרישיונות הנדרשים מכוח כל דין.
      4. לא יינתן רישיון לעסק הטעון רישיון לפי חיקוק אחר, אלא אם כן העסק הורשה לפיו.
      5. בכל מקרה של סתירה בין דרישות הרשות להוראות כל דין, יגברו הוראות הדין.
      6. דרישות הרשות מהוות חלק מתנאי הרישיון, ובעל עסק שאינו מקיים הוראות אלו ייחשב למי שלא קיים את תנאי רישיון העסק.
      7. רישיון עסק, היתר זמני או היתר מזורז יוצגו בעסק במקום נראה לעין.

 

נוהל הגשת בקשה לרישיון עסק

      1. בקשה לרישיון עסק תוגש למחלקת רישוי עסקים ברשות. הבקשה תוגש על גבי טופס כמפורט בנספח 1, תיחתם בידי המבקש ותישא חותמת תשלום אגרה. בעת הגשת הבקשה יש להזדהות באמצעות תעודת זהות. המגיש בקשה מטעם תאגיד או שותפות יצרף ייפוי כוח, המסמיך אותו להגיש את הבקשה בשם התאגיד.
      2. לבקשה יצורפו המסמכים הבאים בשלושה עותקים:
        1. צילום תעודת זהות של מבקש הרישיון.
        2. היתר הבנייה שניתן למבנה ("גרמושקה"), כשהשימוש הקבוע בו תואם את מהות העסק המבוקש. לגבי נכסים ישנים שנבנו לפני 1965 יוגש תצהיר המעיד שהבניין נבנה בהיתר עפ"י הדין שהיה קיים בצירוף חוות דעת קונסטרוקטור לגבי יציבות המבנה.
        3. מסמכים המוכיחים את זכויותיו של מבקש הרישיון בנכס (לדוגמה: חוזה שכירות, נסח רישום, הסכם מכר).
        4. אם מבקש הרישיון הוא תאגיד, יש להגיש:
          1. תעודת הרישום של התאגיד.
          2. אישור הרשם לגבי זהות בעלי השליטה בתאגיד, במידה וישנם.
          3. אישור רואה חשבון או עורך דין לגבי מורשי החתימה בתאגיד.
        5. תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק – פירוט לגבי כל אחד ממסמכים אלו נמצא מסמכים אלו ייערכו ויחתמו בידי בעל מקצוע מוסמך.
        6. בעסקים בהם מתבצע תהליך בן מספר שלבים של ייצור או מתן שירות, או שפעילות העסק מתבצעת בחדרים או במדורים שונים, תצורף פרשה טכנית מילולית המתארת את תהליך הייצור או מתן השירות, ואת סוגי הפעילויות המתבצעות בחדרים או במדורים השונים.
        7. בעסק המייצר פסולת מסוג המחייב פינוי אשפה נפרד, כדוגמת: מפעלים, נגריות או לולים, יוצג הסכם חתום עם קבלן לפינוי אשפה לאתר מורשה.
        8. כל רישיון או היתר הנדרש לצורך פעילותו של העסק לפי כל דין אחר. מבלי לגרוע בכלליות הוראה זו, יצורף היתר רעלים הניתן מכוח חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג – 1993 לגבי עסקים בהם מוחזק או נעשה שימוש ברעלים כמשמעותם בחוק האמור. עסקים כאלו כוללים, בין היתר, בריכות שחייה ועסקים בהם מאוחסנים חומרי הדברה ורעלים.
      3. יש לצרף לבקשה כל נתון או מסמך הנדרש על ידי נותני האישור או המנהל, בין אם נדרשו במסגרת מפרט אחיד, דרישות הרשות או מכוח הוראות אחרות בחוק רישוי עסקים או על פיו, ובין אם לאו.
      4. יש לתאם את מועד הגשת הבקשה עם המנהל.

 

אופן הטיפול בבקשה

      1. עם קבלת בקשה לרישיון עסק, יינתן על כך אישור בכתב למגיש הבקשה.
      2. המנהל רשאי לדחות בקשה ולא יינתן אישור על קבלתה, אם לא מולאה כראוי או לא נכללו בה כל המסמכים הנדרשים. המנהל ימסור הודעה בכתב בדבר הנימוקים לדחיית הבקשה.
      3. במידה שחסרים מסמכים, או נדרשים מסמכים נוספים, יהיה רשאי המנהל להודיע על כך למגיש הבקשה לצורך השלמתם.
      4. נתקבלה הבקשה והמסמכים המצורפים, יעביר אותה לאגף ההנדסה ברשות, לרשות הכבאות וההצלה (במקרה של עסקים שאינם במסלול תצהיר או שרשות הכבאות הודיעה כי מדובר בעסק המחייב בדיקה מקדימה) ולנותני האישור שאישורם נדרש לצורך בקשה זו בהתאם לצו רישוי עסקים.
      5. הרשות המקומית ונותני האישורים רשאים לדרוש נתונים נוספים או חוות דעת מומחה כדי לדון בבקשה.
      6. ניתן אישור לשימוש חורג ע"י הועדה המקומית, לא תעלה תקופת תוקף הרישיון על התקופה שאושרה לשימוש חורג.
      7. בבקשת רישיון לעסק החייב באישור נגישות לפי החוק – תתקבל חוות דעת מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה וחוות דעת מומחה לנגישות השירות המאשרים את קיומן של הוראות הנגישות לפי פרק ה` 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והתקנות שהוצאו לפיו. המנהל רשאי להעניק היתר זמני לעסק שאינו מקיים אחר ההוראות לתקופה של שנה לצורך קיומן של הוראות הנגישות, ורשאי להאריך בתקופה נוספת של חצי שנה בלבד, הכל בכפוף להוראות חוק זכויות אנשים עם מוגבלויות.
      8. החלטה בדבר בקשה תינתן בתוך 7 ימים ממועד שנמסרו התשובות הנדרשות מנותני האישור. נותן אישור ייתן תשובתו לרשות המקומית תוך 30 ימים, אך רשאי להאריכה מטעמים מיוחדים ובאישור גורמים מוסמכים עד 90 ימים מיום שקיבל את הבקשה. לא נדרש אישור כאמור, ייתן מנהל מחלקת הרישוי החלטתו בתוך 45 ימים מיום אישור הגשת הבקשה, ומנימוקים מיוחדים יהיה רשאי להאריך מועד זה עד 60 ימים.

 

חוות דעת מקדמית

      1. אדם המבקש חוות דעת מקדמית לגבי התאמת העסק לדרישות החוק, התקנות ומסמך זה, ככל שהדבר נוגע לתחום אחריותה של הרשות, יגיש בקשה לחוות דעת מקדמית. בקשה לחוות דעת מקדמית לגבי תחום אחריותו של נותן אישור תוגש ישירות אליו.
      2. לבקשה יצורפו המסמכים הנדרשים לצורך הגשת בקשה לרישיון עסק, כמפורט בסעיף 5.2 לעיל, אלא אם המנהל פטר את הפונה מהגשת מסמך. המנהל רשאי לדרוש מסמכים נוספים אם הם נדרשים לצורך הבדיקה.
      3. חוות דעת מקדמית תינתן בתוך 30 ימים מקבלת הבקשה לחוות דעת. בנסיבות מיוחדות ניתן להאריך פרק זמן זה עד ל – 60 ימים.

 

נוהל מתן היתר בהליך מזורז

      1. בעקבות תיקון 34 לחוק רישוי עסקים, בסוגי עסקים שנקבעו בצו רישוי עסקים ניתן לבקש היתר לעסק בהליך מזורז (להלן – "היתר מזורז").
      2. בקשה להיתר מזורז תוגש למנהל בצירוף כל המסמכים שנקבעו בס` 5.2 ו – 5.3 לעיל.
      3. בתוך 21 ימים מיום הגשת הבקשה, רשאי המנהל לדחותה, אם על פי המידע שהוגש לו או על פי מידע נוסף הקיים בידו לא ניתן לתת היתר מזורז. המנהל רשאי להודיע למגיש הבקשה כי הוא נדרש להגיש מסמכים נוספים או למלא אחר תנאים נוספים.
      4. לא נדחתה הבקשה, יגיש המבקש את המסמכים החסרים וימלא ויחתום על תצהיר כנדרש עפ"י החוק והתקנות. נמסרו כל המסמכים הנדרשים ונחתם התצהיר כנדרש, יינתן היתר מזורז למבקש בתוך שבעה ימים מים הגשתם, אלא אם כן המנהל מצא כי על פי המידע שהוגש או על פי כל מידע נוסף שבידיו לא ניתן לתת היתר מזורז.
      5. תוקפו של היתר מזורז יהיה לשנה, או עד להחלטה בדבר הענקת רישיון, לפי המוקדם. ההיתר יוארך בכפוף לתנאים הקבועים בחוק ובתקנות.

 

תוקף רישיון

      1. משך תוקפו של רישיון עסק, למעט היתר זמני, יהיה בהתאם לקבוע בצו בדבר רישוי עסקים. על אף האמור, המנהל יהיה רשאי לקבוע כי תוקפו של רישיון עסק יהיה לתקופה קצרה יותר.
      2. המנהל יהיה רשאי לבטל רישיון עסק מיזמתו או מיוזמת נותן אישור. לא יבוטל הרישיון אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע טענותיו.
      3. בעל רישיון עסק יהיה חייב בהגשת בקשה לרישיון חדש באחד מאלה:
        1. כל שינוי בזהות הבעלים של העסק, לרבות העברת שליטה בתאגיד.
        2. שינוי בסוג העסק או במאפייניו של העסק כפי שהוצגו בעת קבלת הרישיון.
        3. שינוי במבנה בית העסק או הרחבתו.
        4. פטירת בעל העסק.

 

רוכלות
עיריית יהוד מונוסון  מאשרת רוכלות בתחומי הרשות ע"פ נוהל "עוסק זעיר אורבני" לפרטים:  קול קורא להיכלל במאגר עוסקים – מרץ 24 .

 

עסקים באזורי מגורים

      1. המנהל רשאי להגביל את שעות הפעילות של עסק בתחומי אזורי מגורים, אם הוא סבור שהרעש הצפוי ממנו עלול לגרום למטרד לתושבי המקום בשעות המנוחה, ובכלל זה בימי שבת וחגים, אך לא יהיה רשאי להגביל בימי חול את שעות הפעילות בין השעות 06:00 בבוקר עד 20:00 בערב, למעט אזורים שהוגדרו מאושרים להפעלת עסק מסוג מסוים בשבת ולאחר 20:00 בערב .
      2. המנהל יהיה רשאי לדרוש לגבי עסק הממוקם בתחומי אזור מגורים או בסמוך אליהם, כי תצורף לבקשה חוות דעת מומחה לניטור רעש, וכן יהיה רשאי להזמין חוות דעת מומחה לניטור רעש מטעמו.
      3. אין בהוראות אלו כדי לגרוע מהוראותיו של כל דין בעניין מניעת מפגעי רעש.

 

אולמי אירועים, גני שמחות ודיסקוטקים

      1. אולמי שמחות וגני אירועים יחויבו בהתקנת מד רעש כקבוע בחוק ובתקנות רישוי עסקים (התקן מד רעש באולם שמחות ובגן אירועים), תשס"ו – 2006.
      2. בבקשה לרישיון עסק של אולם שמחות או גן אירועים יצורף דו"ח טכני שיכלול –
        1. תשריט של האולם עם מיקום הרמקולים הקשורים למערכת ההגברה.
        2. ציון קיום התקן מד רעש ומיקומו, תוך ציון נפרד של מיקום המיקרופון ומיקום נורית ההתרעה.
      3. לפי דרישת המנהל יועבר אליו –
        1. פירוט מועדי ביצוע כיול מד הרעש ותוצאותיו.
        2. המועדים והמקומות שבוצעו בהם מדידות רעש לצורך כיוון התקן מד רעש, ותוצאותיהן.
      4. הוראות סעיף זה יחולו גם על דיסקוטקים.

אירועים המוניים

      1. אירוע שבו נאסף קהל באופן חד פעמי במקום שלא יועד לכך (להלן – "אירוע המוני"), חייב בקבלת רישיון עסק. חובה זו אינה חלה על הפגנות, עצרות זיכרון או מחאה, או אירועים חינוכיים הנערכים ע"י מוסדות לימוד, ומבלי לגרוע מחובתם לקבל את אישורי המשטרה ורשות הכבאות וההצלה, או כל גורם אחר הנדרש עפ"י דין.
      2. לא יינתן רישיון עסק לקיומו של אירוע המוני, אלא אם כן האירוע נערך ע"י גוף ציבורי (החייב ברישיון), ועד יישוב בתחומי הרשות והאירוע נועד לקדם מטרה ציבורית.
      3. בנוסף למסמכים האמורים בסעיף 5.2 לעיל, מגיש הבקשה יצרף את המסמכים הבאים:
        1. אישור בעל המקרקעין לקיום האירוע. אם שטח ציבורי – אישור הגורם המוסמך בגוף הציבורי לקיום הפעילות.
        2. מסמכים הנדרשים ע"י משטרת ישראל ומשרד הבריאות.
        3. כל מסמך נוסף הנדרש על ידי נותן אישור אחר (כבאות , מד"א) .
      4. למען הסר ספק, אירוע המוני מחייב קבלת אישור מראש מהועדה המקומית לתכנון ולבניה לעניין עמידה בדיני התכנון והבניה, רשות הכבאות וההצלה ומשטרת ישראל. במקרה שמוצבים דוכני מזון יידרש רישיון עסק נפרד באישור הגורמים הנ"ל ומשרד הבריאות.
      5. הבקשה לרישיון תוגש עד 30 ימי עבודה לפני מועד האירוע.

 

הצבת שולחנות, כסאות, צמחים ופרחים על המדרכה

הצבת שולחנות וכסאות מחוץ לבית אוכל והצבת דוכנים או סחורה על המדרכה תהיה בהתאם למדיניות העירייה בנושא זה . המפורסמות באתר העירייה .

 

עסקים בהם נמכרים או מוגשים משקאות משכרים

    1. מכירת משקאות משכרים בעסק מחייבת קבלת רישיון עסק נפרד, למעט אם נקבע אחרת בצו בדבר רישוי עסקים.
    2. הוגשה בקשה לרישיון למכירת משקאות משכרים או לרישיון עסק שמכירת או הגשת משקאות משכרים כלולה ברישיון, רשאי המנהל לקבל מידע מהמרשם הפלילי ונתונים ממשטרת ישראל לגבי רישום פלילי של מבקש הרישיון, כאמור בסעיף 6 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981, ויהיה רשאי שלא להעניק רישיון על סמך עברו הפלילי של המבקש או על סמך חוות דעתה של המשטרה לגבי אופיו.
    3. בקשה לרישיון עסק באזור מגורים או בסמוך אליו הכולל מכירה או הגשה של משקאות משכרים, או בקשה נפרדת לרישיון עסק למכירת משקאות משכרים, לא תאושר אם המנהל סבור כי מכירת אלכוהול או הגשתו במקום עלולה ליצור מטרד לתושבים המתגוררים בסמיכות למקום.

רישוי  עסקים החייבים בהתאמות נגישות

בתי עסק בהם ניתן שירות לציבור צריכים להיות נגישים לאנשים עם מוגבלות, בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , תשנ"ח- 1998 .

כדי להבטיח זאת, נדרשים בתי העסק להראות כי קיימות בהם התאמות הנגישות, גם במסגרת הליך קבלת רישיון עסק או חידושו.

החובה חלה על עסקים שמופיעים בצו רישוי עסקים (הוכחת נגישות).

מכוח חוק רישוי עסקים, הותקן צו רישוי עסקים (הוכחת נגישות) שקובע לגבי כל סוג עסק והשטח שלו את אופן הוכחת הנגישות באחת מבין האפשרויות הבאות:

  • באמצעות תצהיר
  • באמצעות הגשת חוות דעת של מורשה נגישות שירות בלבד, או
  • באמצעות הגשת שתי חוות דעת: של מורשה נגישות השירות ושל מורשה נגישות מתו"ס.

בדיקה עצמית והגשת תצהיר

בעסקים שבהם רשאי המבקש להגיש תצהיר בדבר התקיימות הוראות הנגישות, יבצע המבקש בדיקה עצמית של קיום דרישות הנגישות בעסק.

אם בעל העסק יראה לנכון, הוא רשאי להסתייע באיש מקצוע (כגון מורשה נגישות) לשם ביצוע הבדיקה, ועל סמך בדיקה זו יגיש תצהיר.

יש להשתמש בטופס הבדיקה המצורף. טופס הבדיקה יוגש יחד עם מסמך התצהיר למשרדי רישוי העסקים ברשות.

שימו לב, טופס הבדיקה מכיל את עיקרי התקנות, אך יתכן שישנן דרישות נגישות ייחודיות לסוג השירות או העסק שאינן מופיעות בטופס.

 

קישורים רלוונטים נוספים

חוק רישוי עסקים

תקנות רישוי עסקים

הצו החכם – מנוע חיפוש בתוספת לצו רישוי עסקים

תשלומים ברישוי עסקים ברשות 

קישור תב"ע

אתר מפרטים אחידים

מדיניות מסחר זעיר אורבני – סופי (מרץ 24)

השגה

הגשת השגה

​מבקש רישיון או בעל עסק רשאי להגיש השגה, שהיא בעצם ערעור על סירוב למתן רישיון או היתר זמני או מזורז ועל תנאים או מסמכים הנדרשים ממנו.

הגדרות:

§         דרישה – תנאי או מסמך שדרשו רשות הרישוי או נותן אישור לפי החוק, למעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק".

§         השגה – לפי סעיף 7ג5 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 (להלן – החוק), על דרישה או על סירוב לתת רישיון, היתר זמני או היתר מזורז.

§         משיג – מבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה עצמו נפגע מדרישה או מסירוב לתת רישיון או היתר כאמור.

שאלות ותשובות:

 

מי יכול להגיש השגה?

בעלי עסקים טעוני רישוי העומדים ב-2 התנאים המצטברים האלה:

הגישו בקשה לרישיון עסק, היתר זמני או היתר מזורז או שכבר יש להם רישיון עסק, היתר זמני או היתר מזורז בתוקף.

רואים עצמם נפגעים מאחת מהפעולות האלה של נותן האישור:

סירוב למתן רישיון / היתר זמני / היתר מזורז

באילו תנאים ניתן להגיש השגה?

ניתן להגיש השגה רק על פרטים שפורסם להם מפרט אחיד. כמו כן, ניתן להגיש השגה רק בגין תנאי או מסמך שנקבע לפי החוק (גם אם הוא נקבע במפרט האחיד) או בגין סירוב למתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז.

 

מהו אופן הגשת ההשגה?

ההשגה תוגש לפי טופס 9  

יצורף אישור על תשלום אגרה.

 

ההשגה תוגש בשני עותקים

לכל עותק של ההשגה יצורפו הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או הבקשה לקבלתם והדרישה או ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה. יצורף כל מסמך נוסף הנוגע לעניין.

בהשגה יפורטו הגורם שהושגה לו ההשגה, הדרישה או ההחלטה ,נושא ההשגה, מועד קבלתה, העילות להשגה והצעות המשיג שיהוו חלופה לדרישה, במידה ויש כאלו.

משיג המעוניין בהתליית תוקפה של הדרישה או ההחלטה עד להחלטה בהשגה, יצרף להשגה בקשה מנומקת בעניין זה.

 

למי תוגש ההשגה?

השגה תוגש בשלושה עותקים:

 

    • שני עותקים לגורם מוסמך ארצי, אשר הדרישה או ההחלטה שעליה מוגשת ההשגה נקבעה מטעמו או לקיום מטרה שהוא מופקד עליה לפי סעיף 1 לחוק.
    • המשיג יגיש עותק נוסף מן ההשגה לרשות הרישוי (אם ההשגה אינה מוגשת לרשות הרישוי). אם יש בהשגה טענה לאי התאמה עם דרישה שנקבעה מטעם נותן אישור אחר או לקיום מטרה שהוא מופקד עליה, יש להגיש עותק נוסף מההשגה לגורם המוסמך הארצי מטעם נותן האישור האחר. רשות הרישוי אינה רשאית לקבל השגות על דרישות או החלטות של נותני האישור. יש להפנות את המשיגים להגיש את ההשגה לנותן האישור הרלוונטי. דרכי הגשת ההשגה לנותני האישור השונים יפורטו באתרי האינטרנט של נותני האישור ובאתר ממשל זמין .

עד מתי ניתן להגיש את ההשגה?

יש להגיש השגה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה או הדרישה לאחר תשלום אגרה הזהה בגובהה לאגרת הרישוי.

 

האם גורם ארצי מוסמך רשאי להאריך את המועמד להגשת ההשגה?

גורם מוסמך ארצי רשאי בהחלטה מנומקת מנסיבות מיוחדות, להאריך את המועד להגשת השגה ובלבד שלא יעלה על 15 ימים נוספים. משיג המעוניין בהארכת המועד להגשת השגה, יצרף להשגה בקשה מנומקת בעניין זה.

 

המועד להכרעה בהשגה

על הגורם המוסמך הארצי להכריע בבקשה בתוך 30 ימים מהגשתה.

גורם מוסמך ארצי רשאי בהחלטה מנומקת להאריך את המועד להחלטה בבקשה בעד 30 ימים נוספים

 

במקרה של השגה על דרישה או החלטה של נותן אישור, רשאי גורם מוסמך ארצי (מטעם נותן האישור), להאריך את המועד למתן החלטה ב- 90 ימים, אם סבר שהיא מצדיקה שינוי במפרט האחיד. הוא יודיע על כך למשיג ולרשות הרישוי.

 

אם מדובר בהשגה שעניינה טענה לאי התאמה בין דרישות של שני נותני אישור, רשאי גורם מוסמך ארצי בהחלטה מנומקת, להאריך את המועד להכרעה ב- 120 ימים.

 

השגה הנוגעת לאי התאמה בין דרישות רשות הרישוי ונותן האישור

השגה שעניינה טענה לאי התאמה בין דרישת נותן אישור לדרישת רשות הרישוי, תוכרע על ידי גורם מוסמך ארצי במשרד נותן האישור, לאחר ששמע את טענות רשות הרישוי לגבי העניין שבמחלוקת. בנימוקי החלטתו יתייחס הגורם המוסמך הארצי לטענות רשות הרישוי

 

מה דינה של ההחלטה שנתקבלה ועליה הושגה השגה?

הגשת השגה אינה מבטלת או "מקפיאה" את החלטות רשות הרישוי, אלא אם קבע הגורם הדן בהשגה אחרת. על המשיג להגיש בקשה מתאימה להתליית ההחלטה או הדרישה שהושגה עליה השגה. החלטה על התליה תועבר למשיג ולרשות הרישוי, ויפורטו בה נימוקי ההחלטה ותקופת ההתליה

מה צריך לפרט או לצרף לבקשה

  • פרטי העסק 
  • העתק רישיון עסק או העתק בקשה לרישיון עסק או היתר זמני או היתר מזורז בתוקף
  • העתק ההחלטה או הדרישה שעליה מוגשת ההשגה
  • כל מסמך שעשוי לתמוך בהשגה
  • במקרים שמבקשים במסגרת ההשגה גם להתלות (להשהות) את ההחלטה יש לפרט מדוע.
  • אישור תשלום האגרה (ניתן במסגרת הגשת הטופס)

המשך הטיפול בבקשה

  • החלטה מנומקת בכתב בדבר ההשגה תועבר למגיש ההשגה בתוך 30 ימים ממועד הגשת ההשגה על ידי נותן האישור שאליו היא הופנתה.
  • נותן האישור יכול להאריך את המועד למתן החלטה לתקופה של עד 60 ימים ממועד הגשת ההשגה.
  • במקרה שיתברר כי ההשגה מצדיקה שינוי במפרט האחיד, נותן האישור יכול להאריך את המועד להחלטה בהשגה לתקופה של עד 90 ימים, ומגיש ההשגה יקבל על כך הודעה כתובה.
  • במקרה שיתברר כי ההשגה אכן משקפת אי התאמה בין דרישות של נותני אישור שונים, נותן האישור יכול להאריך את המועד להחלטה בהשגה לתקופה של עד 120 ימים, ומגיש ההשגה יקבל הודעה כתובה על כך.
  • במקרה שבמסגרת ההשגה הוגשה בקשה גם להתלות (להשהות) את הדרישה או המסמך שלגביהם הוגשה ההשגה ובקשה זו התקבלה, יקבל מגיש ההשגה הודעה כתובה מנותן האישור ובה פירוט נימוקי ההחלטה ומשך זמן ההתליה.

להגשת הבקשה>>